|
נכתב על ידי הרב מאיר כהנא
|
"ויקם יונה לברוח תרשישה מלפני ה'". שואלים חז"ל: "אמר יונה: אלך לחו"ל שאין השכינה שורה ונגלית שם"(מכילתא). יונה ברח מפני השכינה, כיון שלא רצה להוכיח את נינוה, שחשש שאם יוכיחם ישמעו לו ויחזרו בתשובה, ואילו ישראל שהם קשים לשוב לא ישובו ובזה יגרום לקטרוג על ישראל, שכביכול הגויים טובים מהם. ומאהבתו לישראל – ברח תרשישה.ונשאלת השאלה, אם כן מה היה חטאו של יונה? הרי הוא רצה לעשות דבר טוב, מאחר שידע שהם לא ישמעו לו ולא רצה שיגרם קטרוג!
מצוה היא מטבעה הינתקות מחשבונותאלא, היסוד הוא, שתפקידו של היהודי הוא לגדל את שם ה' בעולם ולקיים את מצוות הבורא. כאשר אדם מצווה לעשות מצוה, והוא מתחיל לעשות חשבונות ושיקולים מה טוב ומה כדאי יותר, הוא מחטיא את המטרה, ועל זה נאמר: "אל תהי צדיק הרבה". אסור היה לו ליונה לעשות חישובים של "צדקות", ולהחליט שלמרות צו ה' הוא חכם יותר, קודם כל עליו לקבל את צו ה' ללא ערעור! תוכחה סימן לאהבהלפני כמה שנים היה יהודי שהיה עומד בכניסה לעיר וקורא "שבת", "שבת". בפעם הראשונה אמרתי: איזה טיפש, מה זה יעזור? אך לאחר כמה פעמים הבנתי עד כמה יהודי זה גדול, שהרי מקיים הוא מצוות "הוכח תוכיח" ולא מתחשב במה שיאמרו עליו, וכמה יצליח לשכנע. הוא את חובתו יעשה, ורק ה' יודע מה וכמה יועיל בכך. אסור להיתפס בחיסרון של אי- הוכחה. יש אנשים שבשם "אהבת ישראל" נמנעים מתוכחה, בשעה שבאמת מי שאוהב את היהודי צריך להוכיח כי רוצה הוא בהצלתו מהחטא.. חוסר תוכחה היא חנופהבספר ירמיהו (כח) מסופר, שהיה ויכוח בין ירמיהו לנביא השקר חנניה בן עזור. ירמיהו ניבא שכלי המקדש כולם יוגלו בבלה, וחנניה טען לעומתו שתוך שנתיים יושבו הכלים שכבר גלו. כששמע ירמיהו את דברי חנניה אמר: "אמן , כן יאמר ה'!" כלומר הלואי שיהיה כך. זאת אומרת הוא לא הצדיק אותו ומכל מקום נכשל בחנופה לאותו רשע, שהיה לו לקום ולמחות בצורה חד משמעית ולומר: לא כך אמר ה'! ירמיהו נענש על הדבר, כפי שמספרים חז"ל במסכת סוטה, בכך שנפל בידי נכדו של חנניה, ש"כל המחניף לרשע לסוף נופל בידו ואם לאו... בידי בן בנו".חנופה וחוסר תוכחה שלובים זה בזה. עלינו לקבל על עצמינו לומר את האמת, ללא פחד וללא דאגה, ורק לפחד מההימנעות לעשות את מה שהקב"ה ציוה לנו, וזה יסוד קבלת עול מלכות שמים. (משיחתו של הרב מאיר כהנא בישיבה ביום הכיפורים תשמ"ח) |