|
נאומו של הח"כ הרב מאיר כהנא בעניין חוק חג המצות (איסורי |
|
נכתב על ידי הרב מאיר כהנא
|
 אדוני היו"ר, כנסת נכבדה. למעשה הבעיה איננה החמץ בציבור כי אם החמץ שנמצא בתוך נציגי הציבור, השאור שבעיסה הבולט בבית הזה. "לא יראה לך חמץ, לא ייראה לך שאור בכל גבוליך". המצווה היא ברורה. לבער את החמץ, שלא יישאר ממנו שריד. חבל, ה"שריד" נשאר, והוירשובסקי, עם מפ"ם ועם ר"צ, ושינוי, וכנסת ישראל המלאה חמץ מפה אל פה.
המתנגדים לחוק החמץ לא מתנגדים לחמץ, הם מתנגדים לעצם קיומם כיהודים. שונאי ישראל הם. אכולי שנאה עצמית. חולים מסוכנים. צאצאי יהודים שמסרו נפשם על חוק שכזה, הם עולים על הבריקדות למען החמץ. חומץ בני יין. אני יושב בבית הזה. מסתכל. מקשיב. הלעג, הבוז, השנאה. אילו היה דבר כזה קורה בפרלמנט גויי, אילו היינו שומעים את הבוז, את הלעג ליהדות, אילו היה המכוער הזה הוירשובסקי ------ אמירה סרטני: איך אתה מדבר? הרב מאיר כהנא: אני מדבר בדיוק כמו שאת, גברת, יכולה להיות כאן ולקום ולהגיד "נאצי", אז אני אומר שהוא מכוער, גם מפנים, תרתי משמע. אילו היה דבר כזה קורה בפרלמנט גויי, בסיים בפולין, בוורשה, היה העולם היהודי והגויי מתקומם. הבעיה היא שהגויים הם יהודים המתגויים, המתיוונים. ישבנו פה בשבוע שעבר. עמד כאן חבר כנסת ושאל את שר המשטרה: האם זה נכון שיש הוראה לשוטרים דתיים שם חייבים להכניס את הציציות לתוך המכנסיים... ומה שהלך כאן! צחוק, לעג, בוז. יהודים דעו, אלה רוצים מלחמת אחים. השמאלנים האלה רוצים מלחמת אחים. אני מקווה שלא תהיה. אבל דעו, ככל שאנחנו, הדתיים, נרתעים ממלחמת אחים, זה לא יהיה על חשבונה של ההלכה. אני פונה לכנסת, לבית הזה, ואומר שזה יותר מעניין של דת. זה עניין של כבוד לאומי. אני מקווה שכל אחד כאן יוכל להתגבר על השנאה העצמית ויבין שחייבים לבער את החמץ עד שלא יישאר ממנו שריד, וחייבים לבער את ה"שריד" עד שלא יישאר ממנו חמץ.
אב, תשמ"ח |
