|
עליה להר הבית - מה עומד מאחורי המחלוקת? |
|
נכתב על ידי הרב בנימין זאב כהנא
|
 שאלה: ועד רבני יש"ע שמאגד מהשורה הראשונה כרב דב ליאור שליט"א מקרית ארבע והרב זלמן מלמד שליט"א מבית אל, פרסם קריאה בעד עליה להר הבית. מנגד, ראש מועצה חכמי התורה הרב עובדיה יוסף שליט"א אמר שאין לעלות להר. מה יסוד המחלוקת?
תשובה: מי שיכנס לעובי הקורה של הנושא, יופתע לגלות שלמעשה אין מחלוקת הלכתית עקרונית בין שתי הדעות. אין חולק על כך שיש אזורים בהר הבית שאסור להיכנס אליהם, לעומת אזורים אחרים בהר הבית – שמותר להיכנס אליהם. למחנה שכינה, עזרת כהנים, אסור לנו כטמאי מת להיכנס, והנכנס לשם שלא לשם בנין המקדש חייב כרת. לעומת זאת, לכל שאר חלקי הר הבית –מותר גם לטמאי מת להיכנס.גם לחלקים אלו נוהגים רוב העולים בקדושה להחמיר לעלות רק אחרי טבילה במקווה.יתירא מזו,ישנם חלקים (בדרום ההר) שכלל אינם חלק מהר הבית ,אלא הם תוספת הורדוס ,והמקום ההוא הוא חול גמור . אם כן , מדוע אסר הרב עובדיה יוסף בצורה גורפת? את הפתרון לכך נמצא בספרו של הרב עובדיה "יחווה דעת" שם הוא כותב, שמאחר שלא הכל מכירים היכן מותר והיכן אסור- עדיף לשים "סייג" ולאסור לגמרי. על זה המחלוקת. כל רואה יבין, מתוך דברים אלו, שהמחלוקת אינה הלכתית- עקרונית, אלא שיקוליה שונים. מי שהריבונות על הר הבית בדורנו לא עקרונית לו, כהשקפתו העקרונית של הרב עובדיה, אין לו שום סיבה שלא לעשות סייג מרחיק- לכת ולאסור את העליה, גם אם הדבר יביא להפקרה.לעומת זאת, מי שענין הר הבית חשוב לו, ורוצה למחוק את החילול של מקום השכינה, המהווה משכן לשונאי ישראל- לא יכול בקלות כזו לעשות "סייג" כל כך גורף שאין ההלכה דורשת אותו. ואמנם, היום כל מי שרוצה לעלות בקדושה להר הבית , יכול לעלות בעליה מודרכת ע"י רבנים בקיאים ויראי שמיים, דבר המונע את החשש שמובא ב"יחווה דעה".
|
